בנם של אסנת ומיכאל. נולד ביום י"ב בתמוז תשנ"ח (6.7.1998) וגדל במגדל העמק. כחלק משלישייה, אח לאביב ורותם. ואח גדול לירין.

שחר גדל בבית של אהבה, שירה, עומק וקרבה. המשפחה הייתה עבורו מקור זהות וכוח, והשפעתה ניכרה בו בכל תחנות חייו. "מאמא למדתי את הדבקות במטרה, היכולת להמשיך בלי לעצור. מאבא את השלווה, מאביב את שמחת החיים, מרותם את התמימות ומירין את האומץ״, כתב.

כאח תאום לרותם, שנמצאת על הרצף האוטיסטי, גדל שחר מגיל צעיר לתוך עולם של הקשבה, אחריות ורגישות לאחר. הבית היה פתוח, הרבה מטפלות ואנשי מקצוע, ושחר, כבר כילד היה נוכח, מקשיב, שואל ומייעץ. יכולת ההתבוננות, ההכלה והעומק האנושי שאפיינו אותו בבגרותו ניכרו בו כבר אז.

בהיותו בן שש הוריו התגרשו ובשנת 2009 הצטרף למשפחה ברוך (ברי) בן דוד, בן זוגה של אימו שלימים נישאה לו. הקשר ביניהם היה קרוב, חברי ומלא שמחה, שותפות של הומור, ספורט, תחרות ואהבה לאוכל.

שחר התחנך בבית הספר "שדה יעקב" ובהמשך בישיבת "תקוות יעקב". מחנכיו זיהו בו עולם פנימי עשיר ויכולת מנהיגות והאמינו כבר בגיל צעיר שעתידו יהיה כזה שבו ישפיע על אחרים ויוביל מתוך עומק ערכי.

אנשי חינוך שליוו אותו בילדותו ובנעוריו זיהו בו שילוב נדיר של ענווה, חוכמה ובגרות פנימית. הוא לא בלט ברעש, אלא בשקט בטוח, במבט עמוק ובחיוך מאופק, כזה שמבין לפני שהוא מדבר.

מחנכו של שחר בישיבה, הרב חיים רקובר, תיאר אותו כבעל איכויות יוצאות דופן, וכתב לו בקיץ 2013: "אתה נער בעל כוחות ייחודיים ועולם פנימי עשיר. אני מזהה בך כוחות ועוצמות של מנהיגות. בטוחני שבעתיד תוכל להביא לידי ביטוי עוד ועוד מהנפש המיוחדת שלך, ואתה והאחרים יצאו מורווחים מכך".

עם סיום התיכון הצטרף שחר למכינה הקדם צבאית "עין פרת", ובסיומה המשיך לחצי שנה נוספת במדרשה הגבוהה של אותה המכינה (שנה ב'). המכינה הייתה בעבורו מרחב של חיפוש והעמקה בזהות, בחברה ובאחריות אישית. הוא הרבה לכתוב, לחשוב ולנסח לעצמו דרך מתוך תחושת שליחות, אמונה שיש לו תפקיד בעולם, ותחושת דחיפות לא לבזבז זמן אלא להמשיך להתפתח ולהיטיב. "יש לי תפקידים גדולים אני בטוח, יש טוב גדול שאני צריך לתת. אסור לי לבזבז שניה בחיי, חייב להמשיך להבנות ולהתפתח" כתב. 

במקום אחר כתב: "מה אני רוצה לתקן? את החברה, אבל לפני כן את עצמי. יש בסך הכל הרבה אי צדק בחברה שלנו, אבל גם הרבה דברים טובים. אני מאמין שיגיע היום ואוכל לפעול למען תיקון החברה, אבל קודם כל אצטרך לתקן את עצמי. מי ילך אחרי בן אדם שפחות טוב מהחברה שהוא מנסה לתקן?".

ראש התוכנית במכינה עודד בן ארי תיאר אותו:  "חידה, קסם, גאונות ופשטות שגרים יחד בתוך אדם אחד".

בשנה ב' במכינה הכיר שחר את עדי, שלימים נישא לה. בין השניים נרקם קשר עמוק ועוצמתי. שחר תיאר את הזוגיות שלהם כקשר פלאי ונסי כאחד.

במרץ 2018 התגייס לצה"ל ושירת בחיל השריון, חטיבה 7. במהלך שירותו, מילא שורה של תפקידי פיקוד והדרכה. מפקד בקורס מפקדי טנקים, רס״פ (רב סמל פלוגתי) קורס קציני שריון, מ״מ (מפקד מחלקה) מבצעי בגדוד 75 בקו עזה, גנן קק"ש (קורס קציני שריון) ובהמשך סמ״פ (סגן מפקד פלוגה) קורס קציני שריון. בכל מקום שאליו הגיע בלט בחדות מחשבתית, מקצועיות חסרת פשרות, ויכולת להוביל אנשים מתוך אמון וקרבה.

אלירן קבודי שהיה מפקדו של שחר בקק״ש כתב: "אני מקבל את הפיקוד על הקק״ש, עליך ועל עוד תשעה קצינים מוכשרים ודעתנים. בדרך כלל מפקד נוהג להתייחס לכולם באופן שווה (לפחות למראית עין) אך לא כך היה אצלנו, לכולם היה ברור מי הפייבוריט שלי. ככה זה כשאתה מקבל קצין חד, מקצועי, שנון וכל כך חכם. הפיקוד עליך הפך מהר מאוד לחברות. אחד ההישגים הגדולים שלי היה שהצלחתי להשאיר אותך כסמ״פ שלי. כשאתה רוצה לנצח אתה צריך את הטובים ביותר לצידך״.

ביולי 2022 החל את לימודיו במכללה לפיקוד טקטי, שם השלים תואר בכלכלה וביטחון וקורס מ״פ (מפקד פלוגה).

הפיקוד היה עבורו שליחות עמוקה, ושאיפתו לפקד על פלוגה נבעה מהאמונה בצדקת הדרך ומחויבות לאנשיו.

באוגוסט 2023 נישא שחר לעדי. בדבריו תחת החופה ביטא את החיבור העמוק ביניהם ואת תחושת השייכות והכמיהה המשותפת לבית, למסורת ולזהות. געגוע עתיק שהפך לברית חיים. "זרעי הגעגועים שבי הוציאו אותי לחפש אותך, ומרגע שמצאתי אותך מצאתי בית. ובתוך אותו בית, כמו קסם, אני ממשיך להתגעגע אלייך.

ואני יודע שלחלק הדברים האלו ישמעו סתומים ולא מובנים, אבל אני יודע שאת מבינה. וברגע המיוחד הזה שלנו, אני מרגיש ויודע, שהתגעגעתי אלייך מאז ומעולם, ומרגע שמצאתי אותך, אתגעגע אלייך מכאן ולתמיד.

אני אוהב אותך, ומחכה בכמיהה להמשיך לבנות איתך את חיינו ואת הבית שלנו."

עדי סיפרה כי בשנים האחרונות הפערים שנפערו במדינה, היו נוכחים גם במשפחתם. שחר היה נוהג להגיד לעדי, "התפקיד שלנו זה לפשר", ותמיד חיפש למצוא את המכנה המשותף בתוך הקרע מתוך הבנה שהמציאות מורכבת ואינה נענית לסיסמאות. כך גם פעל כמפקד, הוביל אנשים מכל גוני החברה, בלי לתת לשוני להפריד, "מאז ומתמיד הכיל החדר הזה אנשים בעלי תפיסות ודעות שונות. אך תמיד הם הבינו את הערך העצום של השארת המטען הזה מחוץ לש"ג. הם השאירו אותו מחוץ לש"ג בשביל מטרה אחת משותפת-הלכידות. שהיא שטח המפתח עבורנו כפלוגה לעמידה במשימותינו כשנדרש לכך." כך כתב לפקודיו.

בשבת כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים – יבשתית, ימית ואווירית, והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה ועל כל הנמצאים באזור. בבוקר זה החלה מלחמה.

יומיים בלבד לאחר חזרתם של שחר ועדי מירח הדבש, יצא שחר מיוזמתו להילחם בעוטף עזה, מתוך תחושת אחריות עמוקה. לא אידאולוגיה מופשטת הניעה אותו, אלא הקולות ששמע, הידיעה שזה הרגע שבו צריך להיות שם. הוא הבין את הסיכון, אך בחר להעמיד את המשימה והאחריות בראש.

במהלך הקרבות הוביל מלפנים, הקרין ביטחון גם ברגעי פחד, ונשא על כתפיו את האחריות לאנשיו. חבריו ומפקדיו תיארו מפקד קר רוח, אמיץ, מקצוען, המנהיג בדוגמה אישית ולא מהעורף.

על סיפור יציאתו לקרב, סיפר שחר בקולו בפודקאסט "אדם מול האש" של המכללה לפיקוד טקטי, בפרק שנקרא "בטנק בודד, בלי אנטנות ובלי מפות, אבל עם המון נחישות בלב", לו ניתן להאזין בכל אפליקציות השמע. 

בעדותו, סיפר איך הקולות של האזרחים בדרום הם שהניעו אותו לצאת מהבית. "לא אידאה גדולה, אלא הקולות ברדיו של תושבים שמספרים בבכי על המתרחש. וגם הציפייה ההיסטורית. דורות של לוחמים עמדו ברגע הזה, השקיעו בי בשביל הרגע הזה, וזו חרפה לא לעשות את מה שאתה אמור". לדבריו, באותו רגע היה בטוח שלא יחזור. "יש משהו משחרר בהבנה שזאת לא המשימה המרכזית לחזור הביתה.

המשימה היא להיות בורג קטן בדבר הגדול של להחזיר את המצב לקדמותו".

על הקרב בניר עם סיפר: "פעם ראשונה הרגשתי פיזית מה זה פיק ברכיים. הראש מלא באימא שלי ובאשתי שאמרו לי לא להסתכן, אבל האחריות לצוות הייתה חזקה יותר. אתה חייב להקרין ביטחון... ".

לאחר סיום לימודיו במכללה לפיקוד טקטי, מונה שחר למפקד בית הספר למיוחדים של חיל השריון. פלוגתו הצטיינה, והוא עצמו קיבל אות מצטיין קצין שריון ראשי. חזונו הפיקודי שילב דרישה מקצועית גבוהה עם דאגה עמוקה לרווחת החיילים, ובפרט להתמודדות נפשית ולחוסן.

בספטמבר 2025, מונה למפקד פלוגת וולקן. בטקס הכניסה לתפקיד הדגיש כי המשימה החשובה ביותר עבורו היא להחזיר את חייליו הביתה בשלום וחתם את נאומו במילים: "לא עייפי דרך, כי אם מפלסי נתיב".

במהלך פעילות מבצעית, נפצע שחר אנושות מפגיעת טיל RPG בעיר עזה, בעת שהוביל את הכוח הקדמי וחתר למגע כדי להגן על חייליו. מותו נקבע בבית החולים סורוקה.

רב סרן שחר נתנאל בוזגלו נפל בקרב ביום כ"ט באלול תשפ"ה, ערב ראש השנה (22.9.2025). בן עשרים ושבע בנופלו. הוא הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי מגדל העמק. הותיר אחריו אישה הרה, הורים ואחיות.

על אותו קרב הירואי סיפר המג״ד (מפקד גדוד) שלו דן גולדשטיין (גולדי): ״שחר נפגע כשהוא הטנק הכי קדמי, בכוח הקדמי, של הפלוגה הכי קדמית, של הגדוד הכי קדמי, של החטיבה הקדמית, בתוך האוגדה הכי קדמית או במילים אחרות - ראשון. מוביל. יש לנו אנשים מדהימים ואני אישית זוכה לפקד על אנשים כאלה. הכי טובים במדינת ישראל. שחר אחד כזה, הוא הוביל אנשים כאלה. מפקד ערכי, קר רוח, אמיץ, מקצוען אמיתי, עם דוגמה אישית ופיקוד מלפנים.

מה שנעשה בהתקפה על העיר עזה, בהובלה של מפקדים מדהימים ושחר בראשם, הוביל לקריסה מהירה של הזרוע הצבאית של חמאס, לשחרור כל החטופים החיים ובתקווה שבסוף להחזרת גם כל החללים.״

לזכרו נקרא מסע הסיום של בית הספר למיוחדים בשם "מעלות השחר". כתביו ומחשבותיו ממשיכים להאיר דרך, ונגישים בדפי הזיכרון וברשתות החברתיות.